הקורונה ואנחנו: שלטון החוק, תפקוד מערכות הממשל ופעולה בסמכות

לרשימה המלאה של פעילויות האגודה לזכויות האזרח בתקופת משבר הקורונה לחצו כאן.


4.6.2020, 22.6.2020: שלחנו ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה הערות לתזכיר "חוק הקורונה", שמסמיך את הממשלה לקבוע חקיקת משנה לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. בהמשך שלחנו הערות דומות לוועדת חוקה, חוק ומשפט, שדנה בהצעת החוק בנושא. ציינו כי החוק אינו פותר את בעיית השימוש בתקנות שעת חירום, משום שגם הוא מפר את עקרון הפרדת הרשויות ומאפשר לממשלה לקבוע הסדרים ראשוניים ולפגוע בזכויות אדם. לפיכך יש להעביר את מרכז הכובד של קבלת ההחלטות אל הרשות המחוקקת. עוד דרשנו לכרוך כל דבר חקיקה שקובע סמכות להטיל הגבלות וגזירות עם חובה מקבילה לייצר רשת ביטחון כלכלית וחברתית, שתבטיח שאיש לא יופקר לגורלו בתקופה קשה זו.



6.5.2020: פנינו ליו"ר הכנסת בבקשה לאמץ הסדר בתקנון שיבטיח פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על תקנות שעת חירום שמתקינה הממשלה.


1.5.2020: פנינו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להנחות את המשטרה שאסור לה לערוך ביקורי פיקוח בבתים של מי שחייבים בבידוד מבלי שהתעורר חשד סביר שהם מפירים את חובת הבידוד. ב-26.5.2020 פנינו במכתב תזכורת וביקשנו מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה להנחות את המשטרה לבטל מיוזמתה דוחות שניתנו לחייבי בידוד בחוסר סמכות.


30.4.2020: בעקבות החלטת ועדת התכנון המחוזית לקבוע דיון בנושא הכפר ואדי אלנעם דרך הזום, פנינו לוועדה בדרישה לדחות את הדיון. ציינו כי כל עוד נמשכות ההגבלות בשל הקורונה, לא מתאפשר לקיים שיתוף ציבור כראוי, ונפגעת זכותם של התושבים להיות חלק מהדיון הציבורי והתכנוני שעתיד להשפיע על חייהם.



27.4.2020: פנינו יחד עם הוועד נגד עינויים לשר לביטחון פנים, בעקבות הצטברות של עדויות על אלימות והתנהגות בלתי ראויה של שוטרים כלפי האוכלוסיה החרדית במסגרת אכיפת הוראות הבידוד והריחוק בתקופת משבר הקורונה. ציינו כי אמנם המשטרה מתמודדת עם אתגרים מורכבים בפעילותה בשכונות החרדיות, ולעיתים עם אלימות והפרות סדר, אך אין בכך כדי להצדיק כל התנהלות אלימה מצד השוטרים והפרה שיטתית של הנהלים.

13.4.2020: פורום הארגונים למען זכויות עובדים בישראל, שבו חברה האגודה, עתר לבג"ץ נגד תקנות שעת חירום המאפשרת להוציא לחופשה ללא תשלום נשים בהריון, בטיפולי פוריות או לאחר חזרה מחופשת לידה, ללא היתר של הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה, בתקופת משבר הקורונה. בעתירה נטען בין היתר כי התקנות הותקנו בחוסר סמכות, שכן אי אפשר לקבוע הסדרים חקיקתיים חדשים באמצעות התקנת תקנות שעת חירום, תוך עקיפת הכנסת, כאשר אפשר לעשות זאת באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת.

עם הגשת העתירה ועוד טרם הדיון הראשון, בוטלו התקנות (17.4.2020), כך שהן עמדו בתוקף 11 יום בסך הכל. פורום הארגונים ביקש לקיים את הדיון הראשון בעתירה כמתוכנן, ולדון בו בפתרונות נחוצים לנזקים שנגרמו לנשים בתקופה שבה היו התקנות בתוקף. בדיון בבג"ץ הוסכם כי הדיון בנזקים אלו ובפתרונות להם יתנהל במסגרת ועדת העבודה והרווחה הזמנית, והעתירה נמחקה.

6.4.2020: פנינו למשנה לפרקליט המדינה בדרישה שיפרסם לציבור את הנוהל שגובש בפרקליטות באשר למדיניות האכיפה של הוראות הבידוד והגבלות התנועה בכלים מנהליים (קנסות) או פליליים. טענו שבמצב שבו אלפי אזרחים נקנסים מדי יום בגין הפרה של תקנות וצווים חדשים, אין זה סביר שהציבור הרחב, ובפרט סנגורים, חשודים ונאשמים, לא ידעו את פרטיה של מדיניות האכיפה ואת זכויותיהם. כך, לדוגמה, זכאי האזרח לדעת אם השוטר שקנס אותו פעל בהתאם להנחיות, אם כדאי לו לבחור באפשרות של ברירת משפט, או מה צפוי לו במידה ויפר בשנית את הצו. בנוסף, פרסום הנוהל חשוב כדי לאפשר פיקוח על יישום שוויוני וראוי של הכללים ובקרה ציבורית ושיפוטית על אופן אכיפתם. לאחר שהועברו אלינו קווים כלליים של מדיניות האכיפה, ולאחר פנייה נוספת, הועברו לידינו הנהלים.


5.4.2020: פנינו ליו"ר הכנסת וליו"ר הוועדה המסדרת כדי שיפעילו את סמכותם ויקבעו שמושב הקיץ בכנסת יתחיל מיד אחרי חג הפסח הראשון. ציינו כי בעת כזו, שבה קיים מצב חירום, והממשלה מקבלת החלטות קיצוניות ומרחיקות לכת מידי יום, בלתי סביר שהכנסת תצא לפגרה ממושכת עד אחרי יום העצמאות. טענו כי הדבר יהווה עילה לממשלה להמשיך ולהתקין תקנות שעת חירום, שהן אמצעי לא דמוקרטי, שחקיקה דחופה חיונית לא תצא לפועל, ושלא יתקיים פיקוח פרלמנטרי בתקופה קריטית.


31.3.2020: הגשנו הערות לתזכיר חוק, שביקש להעניק לרשויות דחייה אוטומטית של מועדים למתן החלטה מינהלית, ולהאריך את המועדים לקבלת החלטות ב-90 ימים, בשל משבר הקורונה. ציינו כי רבות מהפניות לגורמי הממשל הן פניות דחופות הנוגעות לעתים לדיני נפשות. הממשל אינו יכול להתעלם מבקשות אלו בשל משבר הקורונה, ויתרה מכך – דווקא בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי כה עמוק, הממשל חייב לתת מענה לציבור בנושאים שונים.


27.3.2020: פנינו ליועצת המשפטית של המשטרה בעקבות תלונות על שוטרים שדרשו מאנשים שהיו בדרכם לעבודה להציג אישור שהם עובדים במקום עבודה חיוני. כתבנו כי לדרישה זו אין שום עיגון בתקנות שעת חירום שפורסמו, וכי ואין כל איסור על עובד להגיע למקום עבודתו, בכפוף למגבלות על מקומות העבודה שנקבעו בתקנות. ביקשנו שהלשכה המשפטית של המשטרה תוציא הבהרה דחופה לשוטרים בעניין זה.


26.3.2020: פנינו (25.3.2020) ליועצים המשפטיים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה, בעקבות צו שקיבלו בתי הספר למקצועות הבריאות שחייב אותם למסור למשרד הבריאות פרטים על כל הסטודנטים הלומדים אצלם – דרישה שנעשתה ללא כל בסיס בחוק. בתשובת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות נמסר לנו כי אכן לא היה מקום לפניה ישירה של משרד הבריאות למוסדות להשכלה גבוהה, ו"משהסתברה הטעות היא תוקנה ובכלל זה הושמדו כל הרשימות שהתקבלו במשרד הבריאות בהמשך לפניה שגויה זו".

ב-7.4.2020 השיבה הלשכה המשפטית של משרד העבודה, כי חוק שירות עבודה בשעת חירום מחייב כל בעל מפעל למסור מידע לפי דרישת משרד העבודה. הגדרת "מפעל" כוללת גם "מפעל של תועלת ציבורית". לגישת משרד העבודה, הגדרה זו כוללת גם את המוסדות האקדמיים והאחרים להכשרת מקצועות הבריאות.

הגבנו ב-9.4.2020, וטענו כי החוק מאפשר לדרוש רק מידע לגבי העובדים במפעל ולא לגבי הלומדים בו. אכן קיים חשש למחסור משמעותי בכוח אדם במערכת הבריאות וחשוב להיערך לו, אך כיום אין סמכות בחוק לדרוש מבתי הספר למקצועות הבריאות מידע על הסטודנטים הלומדים בהם. טענו כי ככל שמוסדות להכשרת סטודנטים במקצועות הבריאות נענו לצו למסירת מידע, הצו שהוצא בחוסר סמכות חטא והחטיא אותם להעביר מידע שאסור היה להם להעבירו, תוך פגיעה בפרטיותם של הסטודנטים.

בתשובת הלשכה המשפטית של משרד העבודה מיום 4.5.2020 נאמר, כי החוק מסמיך את שר העבודה לדרוש פרטים על "המפעל", ופרטים אלה לא מתייחסים רק לעובדים במפעל אלא גם לסטודנטים שלומדים בו.


26.3.2020: פנינו ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשנו ממנו להנחות את הממשלה שאסור לה להתקין תקנות שעת חירום מרגע שהכנסת מתפקדת וניתן להביא בפניה הצעות חוק. כתבנו כי דווקא בתקופה משברית כפי שאנו חווים, קיימת חשיבות עליונה להגנה על עקרונותיה הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, ועל הממשלה לאפשר דיון ציבורי, ולהקפיד על שקיפות, על פיקוח פרלמנטרי ועל קידום מדיניותה באמצעות חקיקה.

בתשובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה מיום 5.4.2020 צוין, כי היועץ המשפטי שלח כמה ימים קודם לכן חוות דעת לראש הממשלה ולשר המשפטים, לפיה כאשר אפשר מבחינה מהותית לקדם חקיקה דרך הכנסת יש חובה משפטית לעשות זאת, ולהעדיף את המסלול הזה על פני התקנת תקנות לשעת חירום על ידי הממשלה. עוד הובהר, כי קיומו של צורך חיוני ומידי, שלא מאפשר המתנה להשלמת הליך החקיקה, וכן התארכות של הליכי החקיקה, עשויים להצדיק בנסיבות מסוימות התקנת תקנות שעת חירום, אך זאת רק במקביל להמשך קידומה של חקיקה רגילה בכנסת.


23.3.2020: פנינו לשר הפנים וליועץ המשפטי לממשלה וביקשנו להימנע מהתקנת תקנות שעת חירום לדחיית שעון הקיץ. טענו כי סמכות הממשלה להתקין תקנות שעת חירום היא סמכות דרקונית ואנטי דמוקרטית, שיש להפעילה רק במקרים נדירים שבהם הממשלה חייבת לפעול בבהילות כדי למנוע סכנה או פגיעה קשה בשירותים חיוניים, ואין אפשרות לכנס את הכנסת. שני התנאים הללו לא מתקיימים פה: ספק אם תהיה לדחיית שעון הקיץ תרומה מכרעת להתפשטות המגיפה; והכנסת מתכנסת, ואפשר לקדם חקיקה ואף חקיקת בזק במקרי הצורך.


21.3.2020: פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות מקרים שבהם משרדי הממשלה פעלו בחוסר סמכות בחסות משבר נגיף הקורונה. כך, למשל, דובר משרד הבריאות הפיץ הודעה שכללה שלל איסורים, בלי שהיה להם עיגון כלשהו; משרד האוצר פרסם הנחיות למעסיקים לגבי צמצום העובדים שרשאים להימצא במקומות העבודה, למרות שתקנות שעת חירום בעניין טרם פורסמו; וראש הממשלה הודיע כמעט מדי ערב על הגבלות וגזירות חדשות, בטרם היה להן תוקף. ביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה להבהיר לנבחרי הציבור ולעובדי הציבור את החשיבות שבהקפדה על פעולה בסמכות גם בעת משבר.

בתשובה נמסר מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ב-31.3.2020 כי "גם נוכח הצעדים מרחיקי הלכת שנוקטות רשויות המינהל השונות בניסיונן להתמודד עם האתגרים הנובעים מהתפרצות נגיף הקורונה, פועלים היועץ המשפטי לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי כולו לסייע להוצאת צעדי הממשלה לפועל תוך עמידה על מגבלות הדין. "



19.3.2020: פנינו ליו"ר הכנסת בבקשה שיפעל בדחיפות וללא דיחוי לבחירת יו"ר קבוע לכנסת ולמינוי ועדה מסדרת, כפי שקבוע בחוק, כדי שהכנסת תוכל להתחיל לתפקד.


18.3.2020: עתרנו לבג"ץ בדרישה שיקבע כי מצב החירום שהכריז שר המשפטים על מערכת המשפט מבוטל. הכרזה כזו משמעותה ביטול כל הדיונים בבתי המשפט למעט בעניינים דחופים .עוד ביקשנו שבית המשפט יקבע כי התקנות שמסמיכות את השר להכריז על מצב חירום מיוחד אינן חוקיות. ציינו כי סמכות כזאת יש להסדיר בחקיקה ראשית בלבד, תוך קביעת מערכת של בלמים ואיזונים שתבטיח את עצמאות הרשות השופטת. לפני הגשת העתירה, ב-14.3.2020, פנינו בעניין ליועץ המשפטי לממשלה. ב-2.4.2020 ניתן פסק דין שמחק את העתירה, לאחר שמשרד המשפטים התחייב לשקול את הסדרת סמכות השר בחקיקה במהלך השנה שלאחר תום משבר הקורונה. עוד קבע בג"ץ שהאגודה תוכל לשוב ולעתור אם השר ישתמש בסמכותו באופן לא מידתי.


לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו