זכויות מול המשטרה ומאבק באלימות משטרה

האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-31.3.2026 לבג"ץ, בדרישה להורות למשטרה ולפיקוד העורף לאפשר קיום הפגנות בזמן המלחמה עם איראן, ובמיוחד הפגנות שמתקיימות בסמיכות למרחבים מוגנים. בעתירה נטען כי מאז פרוץ המערכה עם איראן, מסכלת המשטרה בשיטתיות הפגנות נגד המלחמה ומפזרת באלימות את המפגינים, בתואנה כי הנחיות פיקוד העורף אוסרות על התקהלות. זאת גם אם משתתפים בהן יחידים או עשרות בודדות, וגם כשההפגנה מתקיימת לצד מקלטי ענק, כמו זה המצוי בכיכר הבימה בת"א. בעתירה נטען כי בהנחיות פיקוד העורף ובמגבל

שוטרים מפנים מפגינה בכיכר הבימה בתל אביב, 15.6.2025. צילום: אריק סגל, "תיעוד מחאה" בווטסאפ המלחמה ביוני 2025 ("עם כלביא") המלחמה במרץ 2026 ("שאגת הארי") המלחמה ביוני 2025 ("עם כלביא") מאז פרוץ העימות עם איראן ב-13.6.2025 הובאו ברשתות החברתיות ובתקשורת עדויות של מפגינות ומפגינים על פיזור אלים של מחאות שקטות על ידי המשטרה, כולל מעצר מפגינים. כך למשל במחאה שקטה בכיכר הבימה בתל אביב בקריאה לסיום המלחמה, שבה השתתפו כ-40 איש שעמדו במרחק זה מזה כדי להימנע מהתקהלות; במשמרת מחאה שקטה

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-17.12.2025 בשמם של אוהדי הפועל תל אביב נגד מפכ"ל המשטרה, בדרישה להפסיק את המדיניות הלא חוקית של המשטרה, אשר מונעת כניסת אוהדים ואוהדות למגרשים בשל לבושם, או בשל נשיאת תכנים פוליטיים שנויים במחלוקת. בעתירה מפורטים שורה של אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים שבהם מנעו שוטרים מאוהדי הפועל תל אביב להיכנס למגרשים בגלל חולצות עם כיתוב פוליטי נגד המשטרה, נגד השר הממונה על המשטרה ונגד תנועת כך שהוצאה מחוץ לחוק. בעתירה טענו כי מדיניות המשטרה פוגעת בחופש

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-18.8.2025 בדרישה לאסור על המשטרה להשתמש בפרשים לפיזור הפגנות. לכל הפחות, דרשנו לתקן את הנהלים הנוגעים לשימוש בפרשים באופן שיבטיח את בטיחות המפגינים – בין השאר לאסור על שימוש בפרשים במקביל לשימוש באמצעים נוספים לפיזור הפגנות, להתנות את השימוש בפרשים בקיומה של דרך מילוט למפגינים, לאסור על השימוש במושכות להצלפה במפגינים ועוד. העתירה מתארת כיצד הוגמשו בשנים האחרונות נוהלי המשטרה בעניין שימוש בפרשים בהפגנות, באופן שמאפשר לשוטרים להשתמש בסוסים באופ

ב-1.2.2026 עתרנו לבג"ץ בשם ארבעה תושבי לוד בדרישה להסיר חסימות בטון שהציבה המשטרה בשכונות ס"א וס"ח בעיר, שבהן חיים מאות תושבים ערבים. בשכונת ס"א הוצבה חסימה מוחלטת, ואין כל דרך חלופית ליציאה או כניסה, ובשכונת ס"ח הדרך החלופית עוברת דרך אזור תעשייה שהגישה אליו קשה ותשתיותיו פגומות. החסימות גורמות לשיבוש חמור בשגרת החיים, מונעות גישה לשירותי חירום, ופוגעות בזכויות האדם של תושבי השכונות, לרבות הזכות לחופש תנועה, לכבוד, לבריאות, לחיים ולשלמות הגוף, לחינוך ולשוויון. בעתירה נטען כי

עתירה ראשונה (2019) פסק הדין (2021) לאחר פסק הדין עתירה שנייה (2022) ופסק הדין (2025) לאחר פסק הדין עתירה ראשונה ב-18.8.2019 עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה והוועד הציבורי נגד עינויים , בדרישה שבית המשפט יאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה, כאשר אין חשד שביצעו עבירה. דרשנו לבטל את "נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר", שמעגן את הפרקטיקה הבלתי חוקית. העתירה תקפה את ההתנהלות השיטתית וארוכת השנים של שוטרים לעכב אנשים ברחוב, רק מפני

אילוסטרציה. Svershinsky | Dreamstime.com © ב־9.3.2026 פנינו לפרקליט המדינה ולבכירים במשטרה בעקבות מעצר של תושב אום אלפחם בחשד ל"פגיעה בסמלי שלטון", לאחר שבטלפון שלו נמצא סרטון שבו הוא מפנה אצבע משולשת לעבר תחנת המשטרה. בפנייה הבהירה עו"ד הגר שחטר כי עבירה פלילית של "פגיעה בסמלי שלטון" לא קיימת בחוק בישראל, ולכן מדובר במעצר ללא בסיס חוקי. בפנייה טענו כי המשטרה פגעה ללא סמכות בזכויותיו היסודיות ביותר של אדם – חירותו, כבודו, שמו הטוב והאוטונומיה שלו. המעצר בוצע בניגוד לעקרון

Zhukovsky | Dreamstime.com © ב-25.6.2025 פנינו למפכ"ל וליועץ המשפטי למשטרה וכן ליועצת המשפטית לממשלה, בעקבות שני אירועים שהתרחשו בירושלים ובהם שוטרים ביצעו חיפושים בעירום חלקי או מלא על גבי גופן של עצורות במחאות, תוך פגיעה קשה בפרטיותן ובכבודן. פרטי האירועים שהובאו בפנייה עוררו חשש להתעמרות שיטתית במפגינות במטרה לבזותן ולהשפילן לשם הרתעת מפגינים, ובייחוד מפגינות, מהשתתפות במחאות נוספות, לשם דיכוי חופש הביטוי והמחאה. מפגינים אחרים שנעצרו בעבר בשל השתתפותם במחאות באזור דיווחו

Zhukovsky | Dreamstime.com © ב-18.2.2026 פנינו למפקד מחוז חוף ולממלאת מקום היועץ המשפטי של משטרת ישראל בעקבות דרישות בלתי חוקיות של המשטרה ממארגנים של אירוע תחת הכותרת "בפרדס חנה בוחרים בשלום ובאי-אלימות". תחנת המשטרה בזכרון יעקב דרשה ממארגני האירוע, שנקבע ל־22.2.2026 באודיטוריום בבעלות המועצה, לקבל רישיון לקיומו – למרות שכזה לא נדרש על פי החוק באירוע מסוג זה – ולשכור מאבטחים על חשבונם. הדרישות הוצבו בשלב מאוחר, למרות שהמארגנים היו בקשר רציף עם קציני מודיעין, שקיבלו מידע על

חסימות בלוד. צילום: עביר ג'ובראן, האגודה לזכויות האזרח בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרים שבהם המשטרה הציבה חסימות על דרכי הגישה ליישובים ערביים, בטענות כלליות של מאבק בפשיעה ובהברחת אמצעי לחימה. החסימות שיתקו עורקי תחבורה מרכזיים, הקשו או מנעו את הכניסה והיציאה ליישובים, שיבשו את שגרת חייהם של התושבות והתושבים ופגעו בזכויות היסוד שלהם, ובראשן חופש תנועה וכבוד האדם. בפניות ששלחנו ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי למשטרה טענו כי הצבת החסימות מהווה ענישה קולקטיב

בספטמבר 2020 ביטלה המשטרה את הנוהל שקבע כי ככלל, הפגנות לא תצולמנה אלא בנסיבות חריגות. המשטרה טענה שהיא עמלה על נוהל חדש, אך למרות פניות חוזרות ונשנות של האגודה לזכויות האזרח, נוהל כזה טרם התקבל. בינתיים השוטרים מצלמים מפגינים ככל העולה על רוחם, ובלי שהדבר נדרש. כך, שוטרים מצלמים בניידים האישיים מפגין אחר מפגין במשמרות מחאה שקטות; מקרבים את הטלפון האישי לפניהם של מפגינים; מעבירים האחד לשני תמונות של מפגינים באפליקציית המסרונים WhatsApp; משתמשים בתמונות כדי לזהות מפגינים, לעכב

צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק בימים אלה נדונה בוועדה משותפת לוועדה לביטחון לאומי ולוועדת החוקה הצעת חוק לרפורמה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) . הצעת החוק המקורית הונחה על ידי ח"כ משה סעדה, וביקשה להוציא את מח"ש מהפרקליטות ולהכפיפה לשר המשפטים שגם ימנה את מנהלה, ולתת למח"ש סמכות גם ביחס לחקירת פרקליטים מפרקליטות המדינה. במהלך הדיונים בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה חלו שינויים בנוסח, ביוזמתו של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן. הנוסח כולל שורה של תיקונים, לרבות שתי סוגיות שלדעתנו מעורר

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-12.2.2025 בדרישה לבטל את חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה-2024 (המכונה "חוק הצווים המינהליים"). החוק, שאושר בכנסת כהוראת שעה למשך שנתיים, מאפשר למשטרה להשתמש בכלים מנהליים חריגים ופוגעניים, שיועדו עד כה לשימוש בלעדי בתחום המאבק בטרור וההגנה על ביטחון המדינה, על סמך חומר מודיעיני חסוי וראיות מנהליות בלתי קבילות. כך, המשטרה יכולה, באישור בית המשפט והיועצת המשפטית לממשלה, להוציא כלפי אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה צווי הגבלה הכוללים, ב

ב-12.1.2026 עתרנו לבג"ץ בשם שישה תושבות ותושבים מג'סר א-זרקא, בדרישה להסיר חסימות בטון שהציבה המשטרה בכניסה ליישוב ובתוך שתיים משכונותיו. החסימות בכניסה ליישוב מצמצמות את נתיבי התנועה, מפריעות לתנועת כלי הרכב ומסכנות אותם; החסימות בתוך השכונות מונעות מעבר רגלי או רכוב של התושבים. החסימות אינן מלוות בנוכחות משטרתית במקום, ובעת הגשת העתירה עמדו במקומן מזה שבועיים, ללא צפי להסרתן. לטענת המשטרה, הצבת החסימות נועדה להילחם בפשיעה. בעתירה נטען כי החסימות פוגעות פגיעה קשה בתנועת תושב

@ Costasz | Dreamstime.com ב-19.12.2025 דווח בתקשורת כי משטרת ישראל פתחה בחקירה בגין מקרה שבו עוברת אורח נשפה על נרות חנוכה שהוצבו בקניון ויצמן בתל אביב. בכתבה דווח כי המשטרה טרם קבעה את העבירה שלכאורה נעברה, ושהיא שוקלת לייחס לעוברת האורח עבירה של חילול מקום פולחן. יומיים לאחר מכן, דווח כי חקירה נוספת נפתחה בעקבות תיעוד של ילד הנושף על נרות חנוכה בכניסה לחצר ברמלה. המשטרה הצליחה לאתר את הילד, שהוא מתחת לגיל האחריות הפלילית, וזימנה אותו ואת הוריו לתחנה, שם " הוסבר לו הפסול ב

אילוסטרציה. Arhivafoto15 | Dreamstime.com © ב- 19.10.2025 תוכנן להתקיים משחק כדורגל בין הפועל תל אביב לבין מכבי תל אביב (הדרבי). דקות ספורות לפני תחילת המשחק החליטה המשטרה על ביטולו, לאחר שהושלכו מיציעים של אוהדי הפועל תל אביב אמצעי פירוטכניקה, אשר חלקם פגעו בשוטרים ובאוהדים ואוהדות. האוהדות והאוהדים התבקשו להתפזר, אולם מרגע יציאתם מהאצטדיון פעלה המשטרה באלימות שרירותית וחסרת רסן. התיעודים כוללים מקרים קשים של בעיטות, אגרופים, חניקות, דריסות על ידי פרשים, ושימוש בכוח בלתי מי

מצעד הגאווה בחיפה, 2024. Rndmst | Dreamstime.com @ ב-19.8.2025 פנינו למפקד תחנת משטרת חיפה, לקראת קיומו של מצעד הגאווה בעיר, ובעקבות ידיעות על כוונתה של משטרת חיפה להגביל את חופש הביטוי באירוע. בין השאר, נודע לנו שהמשטרה צפויה למנוע הנפת שלטים, דגלים ומסרים במתווה תהלוכת המחאה, ככל שאלו אינם קשורים, לפי השקפתה, למאבק הגאה. המשטרה נקטה בגישה דומה במספר מצעדי גאווה בחיפה בשנים האחרונות, ונוסף על כך היא מפזרת הפגנות בעיר תוך אלימות קשה ומעצרים בשל מסרים של התנגדות להמשך המלחמה

צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק בספטמבר 2023 שינתה המשטרה את הנהלים בעניין השימוש בפרשים בהפגנות, והגמישה אותם. הנהלים לאחר השינוי מתירים לפרשים להצליף במפגינים באמצעות המושכות בנסיבות מסוימות, וכמו כן בוטלו האיסור על הפעלת אמצעים אחרים לפיזור הפגנות (כמו מכת"ז או רימוני הלם) במקביל לשימוש בפרשים באותו אירוע, וההוראה המחייבת דיווח ורישום ביומן היחידה של אירועים חריגים. גם לפני השינוי הנהלים לא שיקפו כהלכה את הצורך בהגנה על המפגינים מפני נזקים אפשריים לשלומם ולבריאותם. ב-18.12.202

צילום: טיטי כרמל, "הורים נגד מעצרי ילדים" ב-17.7.2025 פנינו יחד עם עמותת "הורים נגד מעצרי ילדים" למפקד מחוז חוף וליועץ המשפטי למשטרה, בשל התנכלות משטרתית למחאת "מיצג הסירים" המתקיימת מדי שבוע בחיפה. במסגרת המיצג עומדות ועומדים אנשים לבושים שחור בדממה על המדרכה עם שלט שעליו הכיתוב "הרעבה היא פשע מלחמה" בארבע שפות ומחזיקים סירים ריקים, לאות מחאה נגד מדיניות ההרעבה ברצועת עזה. במשך שבועות רבים התנהל המיצג בשקט וללא הפרעות, ללא התנכלות או אלימות מצד עוברים ושבים וללא כל הפרעה לס

אילוסטרציה. Dmytro Dudchenko | Dreamstime.com @ ב-23.6.2025 פנינו למפכ"ל המשטרה ולמפקד מחוז חוף, יחד עם אעלאם – המרכז הערבי לחרות המדיה,...

זירת נפילה בראשון לציון. צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק ב-23.6.2025 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה בעקבות פרסומים על הנחיה חדשה של היועץ...

צילום: "תיעוד מחאת ההייטק", ווטסאפ ב-31.10.2024 עדכנה המשטרה את נוהל "הפעלה ושימוש ברימון הלם". הנוסח החדש של הנוהל התיר לשוטרים להטיל...

צילום: "תיעוד מחאה", ווטסאפ עבירות המתבצעות על ידי שוטרים מתחלקות לשני סוגים: עבירות פליליות ועבירות משמעתיות. תלונות על עבירות פליליות...

מרץ 2023. מקור: "תיעוד מחאת ההייטק", ווטסאפ חניקה היא שיטה לריסון והשתלטות על חשודים ועצורים, שבמסגרתה מופעל לחץ על צווארו של האדם...

ב-30.3.2025 הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" למספר עתירות נגד מינויו מחדש של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי....

ניידת מג"ב בהפגנה. צילום: "תיעוד מחאה", ווטסאפ ב-25.3.2025 פנינו לבכירים במשטרה בדרישה לתחקר את ההתנהלות האלימה של שוטרי משמר הגבול...

חברות וחברים יקרים, הזכות לנוע בחופשיות במרחב הציבורי היא זכות בסיסית – אך לא לכולם. צעירים מזרחים, אתיופים וערבים בישראל חיים במציאות שבה המדים הכחולים מסמלים עבורם לא הגנה, אלא איום. הם מסומנים כחשודים רק בשל חזותם או לבושם, נדרשים להזדהות שוב ושוב, ונחשפים לחיפושים ולעיכובים שרירותיים. המציאות הזו היא לא מקרה – היא תוצאה של פרופיילינג משטרתי שנמשך כבר עשורים: מדיניות בלתי כתובה שבה צבע עור, מבטא או שכונת מגורים הופכים לקריטריונים לאכיפת חוק. בג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו נ

Photo by Shay Yehaezkel, stock.shatil.org.il ב-22.5.2024 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה וליועץ המשפטי למשטרה בבקשה שיורו למשטרה להפסיק...

© Razvanjp | Dreamstime.com ב-17.1.2025 אישרה ממשלת ישראל את הסכם הפסקת האש בעזה ואת מתווה שחרור החטופים והחטופות המוחזקים בעזה ושחרור...

© Nitinai Saguansri | Dreamstime.com בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח למשטרה, קיבלנו לידינו את הנחיית המשטרה בעניין...

צילום: "תיעוד מחאת ההייטק", ווטסאפ מאז הקמתה קידמה הממשלה ה-37 שינויים משמעותיים בתחום הביטחון האישי ואכיפת החוק. בדוח שפרסמנו במאי 2023...

האגודה לזכויות האזרח, ביחד עם הוועד הציבורי נגד עינויים והתנועה לטוהר המידות, עתרה ב-18.1.2023 לבג"ץ בדרישה לבטל את תיקון 37 לפקודת...

Photo by Tal Dahan, ACRI באוגוסט 2011 עבר בכנסת "חוק השיטור העירוני", שבמסגרתו הוקנו לפקחים עירוניים סמכויות מיוחדות למניעת מעשה אלימות,...

אילוסטרציה. blurf | Dreamstime.com © עם התפתחות הטכנולוגיה, צוברת המשטרה סמכויות חדשות ומרחיקות לכת בעוצמתן, ובהן סמכויות לאגור ולעבד...

מכת"זית בתל אביב, פברואר 2024. : רוני שפירא, שתיל-סטוק באוקטובר 2023 עדכנה המשטרה את נוהל ההפעלה והשימוש במכת"ז (מכונת התזה), כך שיאפשר...

צילום: גיל לוין ב-16.6.2024 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי למשטרה, בעניין התנהלות המשטרה כלפי עיתונאים וביחס לעבודת הסיקור העיתונאי. בפנייה, שכתבו עו"ד ניצן אילני ורכזת חופש המחאה סיון תהל , עמדנו על כך שבתקופה האחרונה המשטרה מונעת שוב ושוב מעיתונאים לסקר אירועים שונים, לעיתים תוך שימוש בכוח, אלימות קשה או מעצרי שווא, ובמקרים מסוימים היא אינה מעניקה להם הגנה כאשר הם מותקפים. לפנייה צורפו עדויות רבות, הן מאירועי "מצעד הדגלים" בירושלים והן מאירועי פיזו

אחרי הבחירות, עוד בטרם הוקמה הממשלה וכתנאי להקמתה, השר לביטחון לאומי בן גביר עמד על כך שפקודת המשטרה תשונה באופן שיורחבו סמכויות השר...

שוטר קורע שלט בהפגנה בתל אביב. צילום: איתי רון חברות וחברים יקרים, אתמול פסק בג"ץ בעתירה שהגשנו בדרישה ששוטרים יפסיקו לחטוף, לקרוע...

הדבר הראשון שדרש השר לביטחון לאומי בן גביר עם הקמת הממשלה היה לשנות את פקודת המשטרה. למה? כדי להפוך אותה למשטרת הבובות שלו. תוך שבועיים...

נתקלת בתופעה של שוטרים שמצלמים מפגינות ומפגינים? נשמח אם תשתתפ.י בסקר הקצר כאן . התשובות שלך יעזרו לנו להמשיך ולעמוד על היקף התופעה ולחדד...

ב-4.12.2023, שלוש נשים שחזרו מהפגנה עלו לרכבת מכיוון ירושלים בדרך לבתיהן בהרצליה. הן לבשו חולצות מחאה ונשאו שלטי מחאה, שאותם הניחו על אחד...

ב-19.3.2024 פנינו למפכ"ל וליועץ המשפטי של המשטרה, בעקבות שני מקרים שבהם תועדו שוטרים שמשתמשים במטפים לכיבוי אש ככלי לפיזור התקהלות או...

ב-25.10.2023 פורסמה בתקשורת כתבה שעל פיה המשטרה מפעילה מדיניות חדשה, ולפיה כל עסק שבו עובדים יהללו וישבחו מחבלים וארגוני טרור ייסגר מיד...

ב-21.9.2023 פנינו למפכ"ל המשטרה בעקבות שורה של אירועים שבהם שוטרות ושוטרים נהגו באופן משפיל ומבזה כלפי מפגינים, בעיקר מהציבור החרדי....

מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023. הרס...

המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) אמורה לתת מענה לתופעה הקשה של אלימות שוטרים הקיימת בישראל, בעיקר כלפי אוכלוסיות מיעוט. אולם רק...

בליל ה-24.7.2023, לאחר אישורה של הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, הפעילו שוטרים אלימות קשה כלפי מפגינות ומפגינים שיצאו למחות נגד אישור...

עתירה ראשונה ב-23.2.2022 עתרנו לבג"ץ נגד מפכ"ל המשטרה, מפקד מחוז ירושלים ופרקליט המדינה, בדרישה לעצור את ההתנכלויות נגד מפגינים.ות...